העדויות הכי מוקדמות לחקלאות ועישון קנביס מוערכות להיות כ 10,000 שנה לפני תחילת הספירה הנוצרית, תקופה המכונה תקופת האבן החדשה. אין הסכמה חד משמעית לגבי המקור הראשוני ממנו קנביס התפרס הלאה, אך רוב ההערכות הן סביב יבשת אסיה, כגון צפון מערב הודו או צפון סין.

 

שימושיו של קנביס לפני הספירה

שרידים מגוונים של צמח הקנביס מצביעים על כך שהשימושים בו כללו יצירת בגדים, כלי נשק, רשתות דיג, בנוסף לשימושים כחומר מרפא וסם משכר.

הסיבים של בד עשוי קנביס איכותי הם חזקים ולכן שימשו למפרשי ספינות ובגדים עממיים, בסין העתיקה קנביס שימש ליצירת קשתות שהיו עמידות יותר מאשר קשתות במבוק.  

קנביס רפואי התחיל את הקריירה שלו בסין כתרופה לעצירות, מחלות מפרקים, מלריה מחלות נפש ובעיות זיכרון, בהודו  שימש קנביס להקלת לחצים, כל סוגי הכאבים כולל כאבי אוזניים וכאבי לידה.

קנביס שימש להכנת מאכלים ומשקאות בשל ערכו התזונתי הגבוה ובנוסף, ייחסו לו גם יכולות של שיפור הריכוז, מה שהביא אותו לשימוש בהקשרים דתיים. ברוב המוחלט של תרבויות המזרח בתקופה העתיקה קנביס ליווה עיון בכתבי קודש, במצרים הוא שימש למדיטציה בעת עבודת האלים

ובשבטים רבים באפריקה הייתה מקובלת מסורת עישון מקטרת השלום בה עישנו קנביס על מנת להיפרד מהמתים, לקבל אורחים, חתימת חוזים ועוד.

 

שימושי צמח הקנביס אחרי הספירה

קנביס הגיע לאירופה עם מרקו פולו במאה ה 13, אך רק במאה ה 17 החל השימוש המסיבי בצמח,חקלאות קנביס תפסה תנופה עם השימוש הגדל של קנביס לתעשיות ההלבשה, טווית מפרשי ספינות, הפקת שמנים ומוצרי מזון.  באותה תקופה החל עישון קנביס להתפשט כחומר משכר וסם מרפא. במאה ה 18 בארצות הברית, לאחר התפשטות צמח הקנביס ברחבי העולם, רופאים המליצו על קנביס רפואי לטיפול בבריחת שתן, מחלות מין ודלקות עור. באנגליה החלו לטפל עם קנביס רפואי בדלקות פרקים ולהקל על תסמיני בחילה ואי נוחות של טטנוס, כלבת וכולרה. 

בין המאה ה 17 למאה ה 19 קנביס היווה אמצעי תשלום מקובל בדרום אמריקה, מה שמעיד על חשיבותה הרבה של חקלאות צמח הקנביס.

 

אם כך, נשאלת השאלה –

איך יצא קנביס מחוץ לחוק ?

הסיפור מתחיל ככל הנראה כאשר המהפכה התעשייתית, שהביאה איתה פיתוחים טכנולוגיים לייעול של מגוון ענפי הייצור והחקלאות, פסחה על חקלאות צמח הקנביס, כלומר לא פותחו כלים לקציר קנביס. מכאן קנביס בתור ענף חקלאות התחיל לאבד את התנופה ופיתוחם של חומרים סינטטיים אחרים המתחרים בשלל מוצרי הקנביס תפס תאוצה.

תאגידי ענק אמריקאיים שעסקו בפיתוחי כימיקלים אלו הבינו בסוף המאה ה 19 כי אם יפותחו הכלים לקציר אוטומטי של קנביס הוא יהווה מתחרה רציני מאוד למוצריהן, כיוון שמדובר בחומר גלם זול יותר, עיבודו צורך הרבה פחות אנרגיה ולא מייצר פסולת רעילה ושאר תופעות לוואי. מכאן ברור האינטרס הכלכלי שבסילוק מוחלט של קנביס ומוצריו מהשוק האמריקאי, מה שהוביל למסע הכפשות והפחדות נרחב כנגד צמח הקנביס.

בעיתונות האמריקאית לא דובר יותר על התועלת, אלא רק על נזקי עישון גראס, הודבק לו הכינוי מריחואנה כחלק מיצירת דימוי שלילי באמצעות שיוכו לתרבות המקסיקנית. המאבק בעישון קנביס קיבל צביון גזעני בארצות הברית של רדיפת בני מיעוטים, כאשר ליבוי פחד ההמונים מפני שחורים ומקסיקנים שימש ליצירת פחד והיסטריה כללית בדעת הקהל האמריקאית כלפי מריחואנה.

ב 1914 החלו בארצות הברית לחוקק חוקים המגבילים את שימושי צמח הקנביס עד לאיסור הסופי לצרכים לא רפואיים ב 1937. לאחר מכן החלו חקיקות דומות ברחבי העולם.

מעמדו של קנביס כיום הוא שנוי במחלוקת, ברוב המדינות קנביס אינו חוקי, אך ב 50 השנים האחרונות התפתחו תנועות הקוראות ללגליזציה של קנביס במדינות המערביות. בשנים האחרונות החקיקה כנגד קנביס הופכת לפחות נוקשה וכבר יש מדינות בהן השימוש האישי מותר. קנביס רפואי צובר פופולאריות בישראל ובעולם ומחקרים רבים מאששים את השפעותיו החיובית של קנביס על גוף האדם.

כיום, אנו יודעים על קיומם של שלושה סוגים של קנבינואידים (חומר כימי, אחד המרכיבים הפעילילם של הקנביס): פיטוקנבינואידים (phytocannabinoids) המופיעים באופן ייחודי בצמח הקנביס; קנבינואידים אנדוגניים מיוצרים בגוף של בני אדם ובעלי חיים אחרים; וקנבינואידים סינתטיים, שהם תרכובות דומות (*) המיוצרות במעבדה. 

(*) "דומה אינו בהכרח זהה"… ישנן חברות תרופות אשר יוצאות עם הגרסאות שלהן של sativa או THC, וכד'. יחד עם זאת, כמו מטופלים אשר ניסו "marinol" יגידו לך: זה לא אותו דבר. אל תתנו לחברות התרופות לשטות בכם. מריחואנה היתה צריכה להיות מוסרת מרשימת הסמים האסורים מזמן, וזאת לפי דעתם של פנלים, שופטים ומחקרים. זה לא קרה מפני שכנראה הרבה שחיתות ותאוות בצע היו מעורבות בהחלטה. מזה 70 שנה מתרחשת שטיפת מוח של הבוחרים על מנת לשמור על המצב הקיים.

אנא כיתבו תגובה עניינית בלבד.
לא יפורסמו תגובות הכוללות דברי הסתה, נאצות, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב

You must be logged in to post a comment.